לקראת חג הפסח, עם הניקיונות וההכנות הרבות לקראת החג, יש תמיד גם את העיסוק במוצרים כשרים לפסח. אלו מוצרים זקוקים בכלל לכשרות, אלו מוצרים לעולם לא יכולים להיות כשרים לפסח ומהם המוצרים הכשרים לפסח לראשונה בשנה זו.
איך מזהים מוצרים כשרים לפסח?
הדרך הקלה ביותר לזהות מוצרים כשרים לפסח היא כמובן על ידי חותמת כשרות מוסמכת המופיעה על גבי האריזה. על פי החותמת נוכל לדעת מי הגוף המעניק את הכשרות למוצרים הכשרים לפסח, מה רמת הכשרות, האם היא מיועד גם למי שנמנע מאכילת קטניות, האם יש בה "שרויה" ובחלק מהמוצרים יש חשיבות לשים לב שמדובר במוצרים הכשרים לפסח של שנה זו.
מוצרים ללא כשרות
מלבד האיסור לאכול חמץ או תערובת חמץ בפסח, יש גם איסור בל ייראה ובל ימצא, שמשמעו איסור שיהיה ברשות יהודי חמץ. זו הסיבה לניקיונות וביעור החמץ מהבית. ניתן כמובן גם לקיים מכירת חמץ לנכרי כדי להינצל מאיסור חמץ בפסח. השאל היא האם כל המוצרים שאינם נושאים חותמת כשר לפסח, הם בגדר מץ שחייבים לזרוק מהבית ולבער.
התשובה היא בוודאי שלא. אמנם לא נאכל בפסח את המוצרים הללו אבל אם אין בהם חמץ אין צורך למכור או להשליך אותם.
מה צריך לבער, ומה ניתן להשאיר?
מקובל לומר שכל מוצר שכתוב עליו "ללא גלוטן" אינו מכיל חמץ. חשוב לדעת שהנחה זו אינה תמיד נכונה! גלוטן הוא סוג של חלבון הנמצא בחיטה או בדגנים אחרים. באופן תעשייתי אפשר "לנקות" את המוצר מחלבון זה, אך המוצר נשאר חמץ גמור מבחינת הגדרתו ההלכתית.
גם העמילן המופיע לעיתים ברשימת רכיבי המוצר יכול להיות שהופק מדגנים (אלא אם ידוע שהוא הופק מקטניות כמו תירס או משורשים כמו תפוח אדמה).
בוודאי שאין להשתמש בפסח במוצרים מסופקים אלו ללא הכשר, ויש לסוגרם ולמוכרם לגוי.
איך מכינים במחלבות תנובה מוצרים כשרים לפסח?
החלב המגיע למחלבות תנובה מעורב במקרים רבים בשאריות קש ובליל הנשאבים במכוני החליבה מהלכלוך שעל הרצפה, או שעל הפרה. למרות שהטיפול במחלבה מבטיח שלצרכן יגיע חלב נקי, מפוסטר ובריא, יכולה להיווצר בעיית כשרות לפסח במקרה שהחלב שהה במיכל במשך יממה או יותר עם משהו חמץ, כי במקרה כזה החמץ מבליע טעם בחלב גם אם המגע בין החלב לחמץ איננו בחום. אם הדבר קורה לפני פסח ובסופו של דבר לא נשאר משהו חמץ בעין בחלב – החלב מותר, מכיוון שהחמץ הבלוע בו "בטל בששים". אם הדבר קורה בפסח עצמו – החלב נאסר כי חמץ בפסח איננו מתבטל.
כדי למנוע חשש שהחלב ייאסר אנו נוקטים בשתי פעולות: האחת – דרישה לסינון עדין ביותר של כל החלב מיד לאחר החליבה, והשניה – החלפת המזון וסילוק החמץ מסביבת הפרות הנחלבות, באופן שגם אם יגיעו שאריות לחלב הן תהיינה שאריות שאינן חמץ.
